זכויות יוצרים -הגנת השימוש ההוגן - עקרונות ותנאים

יוצרים נתקלים לא אחת בשאלה הסבוכה - באילו מקרים יהיה מותר להעתיק את היצירה שלי? או להיפך - האם ניתן לשאוב השראה מיצירה קודמת לצורך יצירה חדשה? אם כן, למי שייכות זכויות הקניין הרוחני ביצירה החדשה?

במאמר זה, "שימוש הוגן ביצירה - עקרונות ותנאים", נעסוק באחת ההגנות המרכזיות הקבועות בחוק זכויות יוצרים והיא הגנת השימוש ההוגן, על תנאיה ועקרונותיה כפי שמופיעים בחוק ולאור פסיקת בתי המשפט שקבעו הלכות בנושא.

רקע

דיני זכויות יוצרים מאזנים בין האינטרס הקנייני הקיים ליוצר ולמתן הגנה על היצירה שלו לבין שיקולים חוקתיים ובפרט הזכות לחופש ביטוי כמשקל נגד לזכות יוצרים. ההנחה היא שזכות קניין ביצירות וביטויים מגבילה את חופש הביטוי.

כך, חוק זכויות יוצרים, התשס"ח - 2007 (להלן: "החוק") מעגן בתוכו רשימה ארוכה של זכויות יוצרים מוגנות ומנגד פרק ג' לחוק מכיל שני סוגי חריגים לזכויות יוצרים המבטאים את האיזון ומתן ההכרה לחופש הביטוי, בתנאים מסוימים, על חשבון האינטרס שבהגנה על זכויות היוצר.

הסוג הראשון של החריגים הינו חריגים פרטניים, כגון זה הקבוע בסעיף 27 לחוק בו נקבע שיוצר של יצירה אומנותית רשאי לבצע העתקה מיצירה קודמת שהוא יצר גם אם הוא לא בעל זכות היוצרים בה יותר ובלבד שהוא לא חזר על עיקרי היצירה. כלומר, גם כאשר יוצר מכר את זכות היוצרים ביצירה הראשונה שלו לגורם אחר, למשל לחברת הוצאה לאור של ספרים, הוא רשאי להעתיק מיצירה זו ליצירה חדשה שלו כל עוד אין בהעתקה חזרה על עיקר היצירה.

הסוג השני, המרכזי והנפוץ, הינו הגנת השימוש ההוגן עליה נרחיב בסמוך.

הגנת השימוש ההוגן - הגדרה

סעיף 19 לחוק קובע:

(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה:

(1)     מטרת השימוש ואופיו;

(2)     אופי היצירה שבה נעשה השימוש;

(3)     היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;

(4)     השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

(ג)       השר רשאי לקבוע תנאים שרק בהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן

הגנת השימוש ההוגן מכסה כמות לא מוגדרת של נסיבות שבהם החוק מתיר את השימוש ביצירה המוגנת.

ההגנה מורכבת מ-2 חלקים:

·      הראשון - כולל רשימת מטרות, סיטואציות, קטגוריות, שבהם ניתן להכיר בהגנת השימוש ההוגן.

·       השני - כולל רשימת שיקולים, פרמטרים, שעל בסיסם צריך לקבוע האם דרישת ההוגנות מתקיימת או לא.

כלומר כדי שהגנת השימוש ההוגן תחול נדרשים 2 תנאים מצטברים:

א.     השימוש צריך להיות למטרה שמוכרת בסעיף 19.

ב.     השימוש צריך לקיים את דרישת ההוגנות.

חשוב לציין כי רשימת השיקולים שסעיף 19 מונה לגבי הוגנות השימוש היא רשימה לא ממצה. יכולים להיות שיקולים נוספים שלא מצוינים בסעיף ובכל זאת ישפיעו על ההכרעה בדבר הוגנות השימוש בעת בחינתו על ידי בית המשפט.

המטרות המרכזיות המוכרות כשימוש הוגן

1. ביקורת וסאטירה

2. צרכי מחקר

3. לימוד עצמי

4. הוראה או בחינה על ידי מוסד חינוך

5. דיווח עיתונאי

6. הבאת מובאות

כאמור, גם כאשר השימוש הרלוונטי חוסה תחת אחד השימושים המותרים המנויים בחוק, עדיין נדרש שהמשתמש יעשה זאת בהוגנות. על משמעות דרישה זו נפרט כעת.

דרישת ההוגנות

דרישת ההוגנות מתייחסת לכמה היבטים שמטרתם לבחון האם גם כאשר שהשימוש נעשה לצורך אחת המטרות המוכרות בסעיף 19, למשל לצרכי מחקר, המשתמש שומר על ההוגנות בעת השימוש ועל כן עומד בתנאי ההגנה או שמא לא.

פרמטרים לדרישת ההוגנות

מטרת השימוש ואופיו: פרמטר זה עוסק בדרגת הערך המוסף, התרומה החברתית של השימוש. מדובר בפרמטר בעל חשיבות רבה במסגרת בחינת הגנת השימוש ההוגן. , ככל שהשימוש מייצר מוצר תחליפי גרידא ואינו מספק ערך מוסף חברתי משמעותי כך הנטיה תהא לקבוע שאינו חוסה תחת ההגנה.

עניין נוסף הנבחן במסגרת זו הינו האם השימוש הוא מסחרי או שמא תרבותי/אמנותי בעל ערך חברתי שלא למטרת רווח.

כך למשל בפסק הדין בעניין מפעל הפיס (ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' The Roy Export Establishment Company (2000)) קבע בית המשפט העליון:

"יתר על כן, גם לפי המבחן הראשון של "טיפול הוגן" ביצירה - האם השימוש הוגן - השימוש שעשו המערערים ביצירותיו של צ'פלין אינו בגדר "טיפול הוגן". פגיעה בזכויות יוצרים לשם הגדלת הכנסות מהגרלה היא שימוש הנעשה למטרות רווח ואינו מקדם, כשלעצמו, ערך חברתי כלשהו המצדיק פגיעה כזאת".

על חשיבות עקרון זה העוסק בערך החברתי של השימוש ניתן אף ללמוד מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ (2011):

"מעבר לדרוש יצוין, כי אכן קיימת חשיבות רבה במתן הגנה נאותה למוסדות חינוך, בכדי לאפשר להם למלא את השליחות החשובה המוטלת עליהם בהעשרת הידע הציבורי והפצתו, וחינוך דור היוצרים הבאים. באופן ספציפי באשר למוסדות להשכלה גבוהה, נאמר כי "צורכי מחקר והוראה מחייבים אפוא התייחסות מיוחדת לשם יצירתה של סביבה אינטלקטואלית עשירה המושתתת על חופש אקדמי" (ניבה אלקין-קורן "הוראה בסביבה דיגיטלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה", המשפט י' 65, 67 (2005)). צורך זה אף התעצם בשנים האחרונות, נוכח החידושים הטכנולוגיים והשינויים שחלו בדיני זכויות יוצרים בעקבותיהם, אשר הכבידו באופן ניכר את הנטל המוטל על המוסדות להשכלה גבוהה (שם, בעמ' 67-66). מבלי לקבוע בכך מסמרות, הגנת השימוש ההגון עשויה להתיר, בנסיבות מסוימות, למוסדות חינוך לעשות שימוש מסוים בחלקים מיצירות לצרכי הוראה או מחקר, ובכך לאפשר להם למלא את התפקיד החברתי החשוב המוטל עליהם. הגנה זו יושמה בפסיקה קודם לחקיקת החוק החדש".

מהות היצירה המוגנת: ככל שהיצירה מתמקדת יותר במאפיינים פונקציונאליים ופחות ביצירתיות, למשל יצירה שעיקר עניינה הינו במידע גרידא, כך תגבר הנטיה להעניק הגנה לשימוש.

היקף השימוש ביחס ליצירה בשלמותה: עניין נוסף שיבחן במסגרת שאלת היותו של השימוש הוגן הינו כמה נלקח מהיצירה המקורית וכמה התווספה תוספת חדשה ויצירתית ביצירה החדשה. ככל שהנתח שנלקח מהיצירה המקורית, ביחס ליצירה בשלמותה קטן והתוספת ביצירה החדשה גדולה כך תגבר הנטיה להכיר בשימוש כהוגן.

השפעת השימוש על הערך הכלכלי של היצירה: פרמטר מרכזי נוסף שנבחן במסגרת זו הינו כמה הוא עד כמה השימוש פוגע בערך הכלכלי של היצירה, ו/או בשוק הפוטנציאלי שלה. דוגמה נפוצה לכך היא הפצה של יצירות במדינות בהן היוצר המקורי לא הפיץ אותן. במקרה כזה ברור שהשימוש פוגע ביכולתו של היוצר לשווק את יצירותיו באותה המדינה ועל כן לא תהיה תחולה להגנה בשל אי עמידתה בדרישת ההוגנות.

ייחוס הולם: ייחוס היצירה ליוצריה: גם כאשר השימוש נעשה למטרה המנויה כשימוש הוגן יש לתת "קרדיט" ליוצר ולייחס לו את היצירה בשמו ובאמצעי המזהה אותו בעת השימוש. כך למשל בת"א 9260-09-12 זום 77 א.ש (2002) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל - הטלוויזיה החינוכית הישראלית קבע בית המשפט שעל אף ששימוש בתמונות מוגנות בזכויות יוצרים בתכנית טלויזיה עשויה לחסות תחת המטרות המוכרות כשימוש הוגן, העדר יחוס היצירה ליוצר מהווה הפרה של דרישת ההוגנות.

היבטי פרטיות: כאשר מדובר ביצירה שיש להסיק מנסיבות פרסומה שהיוצר לא התכוון שתהיה פומבית, שיקולי הגנת הפרטיות עלולים לחסום טענת שימוש הוגן נוכח דרישת ההוגנות.

לסיכום:

• הגנת השימוש ההוגן מאפשרת איזון בין האינטרס הקנייני של בעל זכויות היוצרים לבין האינטרס החברתי בעידוד למידה, יצירה וחופש ביטוי.

• בכדי לעמוד בתחולת ההגנה יש לוודא שהשימוש מנוי בחוק או מוכר בפסיקה וכן מקיים את דרישת ההוגנות.

• ככל שהשימוש הינו יצירתי, לא מסחרי, נועד למטרה חברתית ראויה ומייחס את הזכות לבעליה כך תגבר הנטיה להכיר בתחולתה של ההגנה לגביו.

מתלבטים האם אתם יכולים להשתמש ביצירה מוגנת לצורך שימוש שעשוי לחסות תחת ההגנה? הנכם יוצרים ולדעתכם הפרו את זכותכם בדרך של שימוש לא הוגן? פנו אלינו ונשמח לסייע לכם ולהעמיד את נסיוננו לרשותכם. 

צרו קשר