top of page

זכויות ירושה לידועים בציבור


זכויות ירושה לידועים בציבור


התפתחותם של דיני המשפחה בעידן שזכה לכינוי "עידן המשפחה החדשה", בה מוכרות צורות נוספות של חיי משפחה, כגון ידועים בציבור, עולות שאלות כבדות משקל ביחס לזכויות הניתנות לצורות חיי משפחה אלו, שבעבר למרבה הצער לא הוכרו על ידי הדין.


אחת השאלות שזכו להתפתחות פסיקתית רחבה הינה מהי זכותם של ידועים בציבור לרשת את בן הזוג שלהם? באילו תנאים זכות זו תתגבש וכיצד בפועל נהגו בתי המשפט בתביעות אלו?


במאמר זה "זכויות ירושה לידועים בציבור" נעסוק בשאלה זו ונפרט בהרחבה אודות התנאים בהתקיימם יהיה זכאי בן הזוג הידוע בציבור לרשת את בן זוגו.  


המסגרת החקיקתית


סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה -1955 (להלן: "חוק הירושה") קובע:


איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש.

כלומר, זכות הירושה לידועים בציבור מותנת בהתקיימם של ארבעה תנאים מצטברים:

1.      קיומם של חיי משפחה במשך תקופה משמעותית;

2.      קיומו של משק בית משותף, מהבחינה הכלכלית;

3.      הצדדים אינם נשואים זה לזה או לאחרים;

4.      לא ניתנה צוואה נוגדת לזכות הירושה של הידוע/ה בציבור;


תחולת הסעיף על ידועים בציבור

במהלך השנים, ועל אף שחוק הירושה אינו נוקט במונח "ידועים בציבור, פסיקת בתי המשפט פירשה את תחולת הסעיף כחלה על ידועים בציבור.


כך בבע"מ 9607/03 פלוני נ' פלוני, פ"ד סא(3) 726 קבע בית המשפט העליון:

"הזכות לרשת לפי סעיף 55 לחוק הירושה, בהעדר צוואה, מושתתת על שלושה יסודות: בני הזוג חיו חיי משפחה; במשק בית משותף; בשעת מות אחד מהם לא היה אף אחד מהם נשוי לאדם אחר. אף כי להלכה, ירושת הידוע בציבור היא ירושה של "מעין צוואה", למעשה קובע החוק כי גם ידוע בציבור יורש על פי כללי הירושה על פי דין (ראו, ש' שילה, פירוש לחוק הירושה תשכ"ה-1965, 465 (כרך ראשון, ירושלים, 1992; להלן - שילה)). בצדק ציין השופט י' טירקל כי "הזכות לרשת על פי סעיף 55 אינה תלויה בתנאי נוסף או בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר, אלא די בכך ששלושת היסודות נתקיימו כדי שבן הזוג שלא היה נשוי למנוח יהיה זכאי לרשת אותו, כאילו היו נשואים"

מבחני הידועים בציבור


הפסיקה פירשה את המונח "חיי משפחה במשק בית משותף" ככזה הנבחן "על פי קריטריונים סובייקטיביים, כלומר כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם, כאשר כל מקרה יבחן לגופו, לפי נסיבותיו המיוחדות ומתוך ראיה כוללת של מרכיבי הקשר ומאפייניו; בכל אותם מקרים בהם בני זוג לא עיגנו בהסכם מפורש את רצונם ומערכת היחסים הרכושית, השאלה תבחן על ידי התחקות אחר כוונותיהם ואומד דעתם, מתוך ראיה כוללת של העובדות, וסקירת מערכת היחסים על פי המרכיבים השונים והמאפיינים המתקיימים בהם. קרי, יש לבחון כיצד ראו שני בני הזוג הקונקרטיים את מערכת היחסים שביניהם (רע"א 5096/21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (15.12.2021).


בפועל, היסודות המרכזיים להוכחת קשר של 'ידועים בציבור'- חיי משפחה וניהול משק בית משותף פורשו בפסיקה, כמבחן כפול ומשולב שמטרתו איתור אורח חיים הדומה במהותו לאורח חיים של זוג נשוי. קרי 'ידועים בציבור' משמעו ידוע בציבור כבעלה ו'ידועה בציבור' כאשתו (ע"מ (חי') 264/05 פלוני נ' אלמוני (4.5.2006)).


חשוב לציין כי בניגוד לדעה הרווחת, מגורים בבית משותף אינו תנאי להכרה בזוג כידועים בציבור. כך, נקבע כי אין מתכונת אחת לניהול חיי משפחה, והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי ומצב בריאותם (בע"מ 3497/09 פלוני נ' פלונית (4.5.2010)).


הגדרת משק בית משותף ניתנה כבר בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון:

"...משק בית משותף" פירושו שיתוף במקום המגורים, אכילה, שתיה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום. כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו...היינו, הקיום הכלכלי מושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום    הצרכים הנ"ל (אכילה, שתיה, לבוש וכו'), ולענין זה אין נפקא מינה, אם יש לבן זוג חשבון נפרד..."

חשוב לציין כי נטל ההוכחה לתחולתו של סעיף 55 לחוק הירושה מוטל על הטוען לו, כלומר על הידוע בציבור העותר לקבל זכויות בירושה. כמו כן, בפסיקה נקבע כי לא בנקל בית המשפט ימהר להכריז על זוג כידועים בציבור אלא ינהג בזהירות רבה ביחס לעדותו של הזוג שנותר בחיים עמ"ש (מחוזי תל אביב- יפו) 50602-01-22 פלונית נ' אלמוני (05.02.2023)).


המחשה מהפסיקה העדכנית


בפסק דין שניתן לאחרונה (תמ"ש 19058-09-21 פלונית נ' אלמוני (המנוח) ((9.1.2024)) דן בית המשפט במקרה בו אדם נפטר והותיר אחריו ארבעה  ילדים. בצוואתו ציווה את כל רכושו לאחת מבנותיו אשר עתרה  לקיים את הצוואה. מנגד, בת זוגו של המנוח, אשר חיה עימו  משך 17 שנים עד פטירתו, הגישה התנגדות לצוואה בטענה שהינה ידועה בציבור שלו ועתרה ועל כן היא זכאית למחצית מרכושו.


בית המשפט קבע כי לא עלה בידי בת זוגו של המנוח להוכיח את קיומם של התנאים המצטברים להוכחת היותה ידועה בציבור של המנוח, ובכלל זה שהייתה בת זוגו של המנוח בעת פטירתו, או בסמוך למועד זה. הראיות שצירפה לא היו עדכניות ביחס למועדים הצריכים, ואינן מעידות על כך שהייתה בת זוגו של המנוח עובר למועד פטירתו. ביהמ"ש התרשם מהעדויות לרבות מעדותה של בת זוגו של המנוח שהצדדים ניהלו מערכת יחסים זוגית-חברית, התגוררו בנפרד וניהלו שני משקי בית אגב לינה משותפת מידי פעם, החזיקו בחשבונות בנק נפרדים בלבד, ומערכת היחסים התאפיינה בהפרדה רכושית מוחלטת. מכאן, קבע בית המשפט שאין מקום ליישום הוראות סעיף 55 לחוק הירושה. כפועל יוצא, דין ההתנגדות למתן צו קיום צוואת המנוח, בקשתה למתן צו ירושה, ותביעתה למתן סעד הצהרתי לפיו זכאית למחצית מרכושו, להידחות.


יצוין כי בפסק דין זה אף הטענה לפסלות הצוואה נדחתה בנימוק שהמנוח ערך את צוואתו מרצון חופשי, לאחר שהבין את הוראותיה ובחר בהן. שעה שחוק הירושה אינו מסמיך את ביהמ"ש לבחון את צדקתה של הצוואה מטעמים של "חוסר צדק" או של "חוסר הגינות", ותפקידו בנסיבות בהן אחד מהיורשים מופלה לטובה על פני היורשים האחרים, להתחקות אחר רצון המנוח ולא לבחון את "הגיונה של הצוואה" או סבירותה, ולאור קביעותיו לעיל, וערך העל לקיום צוואת המנוח, ביהמ"ש קובע שהצוואה תקפה, ויש לקיימה במלואה.


לסיכום:

  1. הדין בישראל מכיר בזכותם של ידועים בציבור לרשת את בן הזוג שנפטר זאת כאשר אין צוואה נוגדת והוכח בנטל מוגבר כי קיימו חיים משותפים במשך תקופה משמעותית קודם לפטירת בן הזוג.

  2. המבחנים לתחולת סעיף 55 לחוק הירושה המעניק זכות ירושה לידועה בציבור הינם גמישים ובית המשפט יבחן אותם לאור הנסיבות הקונקרטיות של המקרה ותוך התחקות אחר כוונת הצדדים למערכת היחסים.

  3. קיומה של צוואה תקפה, או הסכם חיים משותפים עשוי להגביר את הוודאות במקרים אלו ולמנוע סכסוכים מיותרים לאחר פטירת אחד הצדדים.

אם הנכם מצויים בהליך קיום צוואה או ירושה או שהנכם מתלבטים כיצד להסדיר את מערכת היחסים בנוגע לזכויות אלו נשמח לעמוד לשרותכם.











Comments


bottom of page